HostAllow
מרכז הידע · גיבוי והמשכיות·מאת אורי שלום· עודכן אוגוסט 2026

גיבוי Microsoft 365, ולמה ההנחה שיש לכם אחד היא טעות

רוב הארגונים בטוחים שהמידע שלהם ב־Microsoft 365 מגובה, כי הוא בענן. מיקרוסופט עצמה אומרת אחרת, בכתב, במסמך שנקרא מודל האחריות המשותפת: היא אחראית שהשירות יעבוד, ואתם אחראים למידע שבתוכו. ההפרש בין שתי האחריויות האלה הוא בדיוק מה שנעלם כשמוחקים משהו ולא שמים לב בזמן.

בקצרה
מיקרוסופט מתחייבת לזמינות השירות, לא לשלמות המידע שלכם בתוכו. סל המיחזור ומנגנוני השחזור המובנים הם רשת ביטחון לימים ולשבועות, לא גיבוי: הם מוגבלים בזמן, נמחקים בסוף החלון, ולא מאפשרים לחזור לנקודה מסוימת בעבר. מדיניות שימור מונעת מחיקה אבל אינה שחזור. גיבוי אמיתי לדייר הוא עותק נפרד, בשליטתכם, שאפשר לשחזר ממנו גם אחרי שהחלון נסגר וגם כשחשבון מנהל נפרץ.

מודל האחריות המשותפת, בשורה אחת

מיקרוסופט מפרסמת מסמך שמחלק את האחריות בין שני צדדים. הצד שלה: שהשירות יהיה זמין, שהתשתית תשרוד תקלות חומרה, שהאבטחה ברמת הפלטפורמה תעבוד. הצד שלכם: המידע עצמו, מי ניגש אליו, ומה קורה לו כשמישהו מוחק אותו.

הפער שהמסמך הזה יוצר

אם מחר תיפול חוות שרתים שלמה של מיקרוסופט, המידע שלכם יהיה בסדר, וזו בדיוק ההתחייבות. אם מחר עובד ימחק תיקייה ואף אחד לא ישים לב במשך רבעון, המידע ייעלם, וזה לא מכוסה בשום מקום. הענן פתר את הבעיה של חומרה שנשרפת. הוא לא פתר את הבעיה של אנשים שטועים.

כמה זמן באמת שמור מה שנמחק

המנגנונים המובנים אמיתיים ושימושיים, וחשוב לדעת מה בדיוק הם נותנים. כולם חולקים אותה מגבלה: הם חלונות זמן, ואחרי שהחלון נסגר אין לאן לחזור. הערכים למטה הם ברירות המחדל, ומנהל המערכת יכול לשנות חלק מהם.

מהכמה זמן שמורהמגבלה האמיתית
מייל שנמחקכשבועיים, ניתן להארכה לכחודשהחלון קצר בהרבה מהזמן שלוקח לגלות שמשהו חסר
תיבת דואר של משתמש שנמחקכחודשמחיקת עובד שעזב היא פעולה שגרתית, והשעון מתחיל לרוץ מיד
קובץ ב־SharePoint או OneDriveכשלושה חודשים בשני סלי מיחזורעדיין תלוי בכך שמישהו יבחין בזמן
גרסאות קודמות של קובץמספר גרסאות מוגבלעוזר מול הצפנה, מסורבל בשחזור המוני
מדיניות שימורכפי שתגדירומונעת מחיקה, אבל אינה שחזור לנקודת זמן

שימו לב לעמודה השלישית. היא זהה בכל השורות, וזה העיקר: כל המנגנונים המובנים מניחים שתגלו את הבעיה מהר. בפועל, אובדן מידע בארגון מתגלה כשמישהו מחפש משהו, וזה קורה חודשים אחרי.

מדיניות שימור אינה גיבוי

זו הנקודה שהכי מבלבלת, והיא מובילה ארגונים להאמין שהם מכוסים. שתי היכולות נשמעות דומות ועושות דברים שונים לגמרי.

מדיניות שימורגיבוי
מה היא עושהמונעת שהמידע יימחקשומרת עותק שאפשר להחזיר ממנו
חזרה לנקודת זמןלאכן
שחזור תיקייה שלמהלא בפועל, נדרש חיפוש וייצואכן
למה היא נועדהעמידה ברגולציה והליכים משפטייםהתאוששות מאירוע
שורדת פריצה לחשבון ניהולתלוי בהגדרות, לא בהכרחכן, אם העותק יושב בנפרד
הבדיקה שמסדרת את זה

שאלו את מי שאחראי אצלכם: אם עכשיו נמחקה תיקייה של מחלקה שלמה, כמה זמן לוקח להחזיר אותה? אם התשובה כוללת חיפוש, ייצוא לקובץ וייבוא חזרה ידני, מה שיש לכם הוא שימור. אם התשובה היא בחירת נקודת זמן ולחיצה על שחזור, יש לכם גיבוי.

כופרה, והמקום שבו הסנכרון עובד נגדכם

התרחיש שכדאי לדמיין הוא לא נפילה של מיקרוסופט אלא תחנה אחת שנדבקת. הקבצים המקומיים מוצפנים, לקוח הסנכרון עושה בדיוק את מה שנועד לעשות, ומעלה את הגרסאות המוצפנות לענן. מנקודת מבטו זו עבודה תקינה.

שמירת הגרסאות אכן מאפשרת לחזור אחורה, וזה יתרון אמיתי. אבל היא מוגבלת במספר הגרסאות שנשמרות, השחזור על פני אלפי קבצים הוא מבצע, ותוקף שהשיג הרשאות ניהול נמצא כבר בתוך אותה סביבה. בדיוק בגלל זה עותק שיושב מחוץ לדייר, עם מערכת הרשאות נפרדת, הוא ההבדל בין שחזור לבין משא ומתן עם תוקף. את העיקרון הזה הרחבנו במדריך על גיבוי שרת וירטואלי, והוא זהה כאן.

ארבעת המאגרים שצריך לכסות

  1. 1

    Exchange Online

    תיבות הדואר, כולל יומנים ואנשי קשר. ובמיוחד: תיבות משותפות ותיבות של קבוצות, שנופלות בין הכיסאות בהגדרות רבות.

  2. 2

    SharePoint

    אתרי הצוותים והמסמכים הארגוניים. כאן יושב בפועל רוב המידע העסקי, וגם קבצים של ערוצי Teams.

  3. 3

    OneDrive

    המרחב האישי של כל עובד. גם קבצים ששותפו בצ׳אט פרטי ב־Teams יושבים כאן, ולא במקום שהיינו מנחשים.

  4. 4

    Teams

    ההודעות וההקשר שלהן. Teams אינו מאגר עצמאי אלא שכבה מעל השלושה הקודמים, ולכן שחזור שיחה שלמה דורש כיסוי של כל החלקים.

למי זה קריטי במיוחד

מתאים ל

  • ארגונים שהתכתובת עם לקוחות וספקים היא רשומה עסקית, ולא רק תקשורת
  • עסקים עם חובות שמירה מכוח מס, ביקורת או חוזים ארוכים
  • ארגונים עם תחלופת עובדים, שבהם מחיקת חשבון היא פעולה שגרתית
  • מי שעבר לענן מהשרת במשרד וכבר לא מריץ את הגיבוי שהיה שם
  • צוותים שמנהלים פרויקטים ב־SharePoint או ב־Teams ולא רק במייל

פחות מתאים ל

  • מי שמשתמש ב־Microsoft 365 לדואר בלבד, בלי מידע עסקי שנשמר בו
  • ארגונים שכבר מחזיקים גיבוי לדייר ובודקים שחזור בפועל, ולא רק על הנייר

מה לשאול לפני שבוחרים פתרון

שאלות שכדאי לשאול ספק

  • אילו מארבעת המאגרים כלולים, וכולל תיבות משותפות ותיבות של קבוצות?
  • כמה זמן לוקח לשחזר תיבת דואר שלמה, ולא רק פריט בודד?
  • אפשר לשחזר פריט אחד בלי לדרוס את מה שקיים היום?
  • כמה אחורה אפשר ללכת, ומה קורה לעותקים כשמפסיקים את השירות?
  • איפה העותק יושב פיזית, ומי יכול לגשת אליו?
  • אם חשבון מנהל בדייר נפרץ, האם התוקף יכול להגיע גם לגיבוי?
  • מה קורה למידע של עובד שעזב ורישיונו בוטל?
  • מתי בוצע שחזור מבחן אחרון, ומי בדק אותו?

שלוש בדיקות שאפשר לעשות היום

  • בררו מה חלון השחזור שמוגדר אצלכם לפריטים שנמחקו. הוא ברירת מחדל ברוב הארגונים, ואפשר להאריך אותו.
  • בדקו מה הנוהל אצלכם כשעובד עוזב, ומה קורה לתיבה ול־OneDrive שלו.
  • בקשו לשחזר קובץ אחד מלפני חצי שנה, ומדדו כמה זמן זה לקח בפועל.

השורה התחתונה

Microsoft 365 הוא שירות אמין, והאמינות הזאת היא בדיוק מה שמייצר את הביטחון המוטעה. מיקרוסופט תשמור על השירות באוויר; היא לא תחזיר לכם תיקייה שנמחקה ברבעון שעבר. המנגנונים המובנים הם רשת ביטחון של שבועות עד חודשים, ומדיניות שימור מונעת מחיקה אך אינה משחזרת. גיבוי אמיתי הוא עותק נפרד, בשליטתכם, שאפשר לחזור ממנו לנקודת זמן, וששורד גם פריצה לחשבון ניהול. אם אתם לא בטוחים מה מהדברים האלה קיים אצלכם, זו כבר התשובה.

שאלות נפוצות

לא במובן שרוב האנשים מתכוונים אליו. מיקרוסופט מפעילה יתירות רחבה כדי שהשירות ימשיך לעבוד גם כשחומרה נופלת, וזו אחריותה. האחריות על המידע עצמו, ועל מה שקורה לו כתוצאה ממחיקה, מטעות אנוש, מעובד שעוזב או מתקיפה, נשארת אצלכם. זה לא סעיף נסתר, זה מודל האחריות המשותפת שמיקרוסופט מפרסמת. ההנחה שהענן מגבה בשבילכם היא הנחה, לא התחייבות.

פחות ממה שנדמה. מייל שנמחק עובר לפריטים שנמחקו, ומשם לתיקיית שחזור נסתרת שנשמרת פרק זמן מוגבל, בברירת מחדל כשבועיים, ומנהל המערכת יכול להאריך אותה עד כחודש. אחרי החלון הזה הפריט נעלם ואי אפשר לשחזר אותו. אם עובד מחק תכתובת בטעות ואף אחד לא שם לב במשך חודשיים, לא תהיה לאן לחזור.

שם החלון נדיב יותר אבל עדיין סופי. קובץ שנמחק עובר לסל המיחזור של האתר, ומשם לסל מיחזור שני של מנהל האוסף, ובסך הכול הוא שמור כשלושה חודשים לפני שהוא נמחק לצמיתות. גם כאן הכול נשען על כך שמישהו יבחין בבעיה בתוך החלון. שלושה חודשים נשמעים הרבה עד שמגלים שתיקייה נמחקה ברבעון שעבר.

זו אחת הדרכים הנפוצות ביותר לאבד מידע ב־Microsoft 365, והיא נעשית בשגרה. כשמוחקים משתמש, תיבת הדואר שלו וה־OneDrive שלו נשמרים תקופה מוגבלת ואז נמחקים. זה נראה כמו ניקיון תקין ואפילו חיסכון ברישיון, ואז מגיע היום שבו צריך תכתובת מלפני שנתיים עם ספק, או קובץ שרק הוא החזיק. יש דרכים נכונות לשמר מידע של עובד שעזב, וכדאי להגדיר אותן לפני העזיבה הבאה, לא אחריה.

לא, ואלה שני דברים שונים שקל לבלבל ביניהם. מדיניות שימור מונעת מחיקה: היא כובלת את המידע כך שגם אם מישהו ימחק אותו, הוא יישאר במקום נסתר. זה מצוין לצרכים משפטיים ולעמידה ברגולציה. מה שהיא לא נותנת זה שחזור: אין נקודת זמן שאפשר לחזור אליה, אין שחזור המוני של תיקייה שלמה, והחילוץ מתבצע דרך חיפוש וייצוא, שהוא הליך איטי שאינו מיועד להתאוששות מאירוע.

לא בהכרח, ולפעמים הוא דווקא מאיץ את הנזק. אם תחנת עבודה נדבקת והקבצים המקומיים מוצפנים, הסנכרון מעלה את הגרסאות המוצפנות לענן בנאמנות. שמירת הגרסאות של SharePoint ו־OneDrive באמת עוזרת ומאפשרת לחזור אחורה, אבל היא מוגבלת במספר גרסאות, השחזור בהיקף גדול מסורבל, ותוקף שהשיג הרשאות ניהול יכול לגעת גם בה. עותק נפרד שיושב מחוץ לדייר הוא מה שנשאר כשכל השאר נגוע.

זו נקודה שמפתיעה הרבה ארגונים. Teams הוא לא מאגר עצמאי אלא שכבה מעל שירותים אחרים: קבצים של ערוץ יושבים ב־SharePoint, קבצים של צ׳אט פרטי ב־OneDrive של המשתמש, וההודעות עצמן במקום נפרד. המשמעות היא ששחזור שיחה שלמה עם ההקשר שלה מורכב יותר משחזור תיבת דואר, ושפתרון גיבוי חייב לכסות את כל החלקים ולא רק את הקבצים.

ארבעה מאגרים, ולרוב שוכחים חלק מהם: תיבות הדואר של Exchange Online, אתרי SharePoint, ה־OneDrive של כל משתמש, והנתונים של Teams. כדאי לוודא שגם תיבות משותפות ותיבות של קבוצות נכללות, כי הן נופלות בין הכיסאות בהגדרות רבות. ושווה לשאול על שחזור: לא רק מה נשמר, אלא כמה זמן לוקח להחזיר תיבה שלמה ואם אפשר לשחזר פריט בודד בלי לדרוס את השאר.

זה נגזר מהרגולציה שחלה עליכם ומהשאלה כמה אחורה תצטרכו להסתכל בפועל. הפער שהגיבוי בא לסגור הוא בדיוק בין החלון הקצר שמיקרוסופט נותנת לבין התקופה שהעסק באמת צריך, שהיא לרוב שנים ולא שבועות. עסקים עם דרישות מס, ביקורת או חוזים ארוכים בדרך כלל צריכים טווח ארוך משמעותית ממה שהם מניחים בהתחלה.

העיקרון הבסיסי הוא שהעותק לא יהיה תלוי במה שהוא מגבה. גיבוי של הדייר שיושב בתוך אותו דייר לא ישרוד פריצה לחשבון ניהול. יעד נפרד, עם הרשאות נפרדות, הוא מה שהופך את זה לגיבוי. לארגונים ישראליים יש שיקול נוסף: היכן המידע יושב פיזית ומי יכול לגשת אליו, ולא מעט עסקים מעדיפים שהעותק יישאר בארץ.

רוצים לדעת מה באמת מגובה אצלכם ב־Microsoft 365?

ספרו לנו כמה משתמשים יש ומה רץ אצלכם, ונעבור אתכם על ארבעת המאגרים ונראה איפה יש פער אמיתי.

052-3373912