איך הגעתם למצב הזה
כמעט אף אחד לא החליט להעמיד שרת בארון. זה פשוט התחיל ככה. קנו שרת לפני כמה שנים, הציבו אותו במקום פנוי, וכל מה שנוסף מאז נערם עליו. היום רצים עליו דברים שקשה לדמיין את העסק בלעדיהם: מערכת ההנהלת חשבונות או ה-ERP, שרת הקבצים, לפעמים שרת הדואר, ולא פעם גם הקלטות המצלמות.
זה עבד. וכל עוד זה עובד, אין סיבה לגעת. השאלה היחידה ששווה לשאול היא מה קורה ביום שבו זה מפסיק לעבוד, וכמה זמן ייקח לחזור.
מה באמת מסוכן, ומה פחות
מה טוב בשרת במשרד
- זמן תגובה מצוין, השרת נמצא באותה רשת עם המשתמשים
- אין תשלום חודשי על אירוח
- גישה פיזית מיידית כשצריך
- שליטה מלאה, אף אחד חיצוני לא נוגע
מה חשוף
- הפסקת חשמל ארוכה משביתה הכל, גם אם יש UPS קטן הוא מחזיק דקות
- ארון סגור מתחמם, וחום מקצר את חיי הדיסקים
- דיסק שנשרף בערב שבת ממתין עד שמישהו מגיע
- הגיבוי לרוב יושב באותו חדר עם השרת שהוא מגבה
- גניבה, נזילה או שריפה לוקחות את המערכת ואת הגיבוי יחד
- אין תיעוד, לרוב אדם אחד יודע איך הכל בנוי
כמעט בכל שיחת אבחון אני שואל "איפה הגיבוי יושב?" והתשובה הכי נפוצה היא "ליד השרת, באותו חדר." זה בדיוק הרגע שבו מבינים שהגיבוי לא באמת מגן על כלום מעבר לתקלת דיסק בודדת.
חדר שרתים במשרד, מה הוא באמת עולה?
בעסקים גדולים יותר זה לא ארון אלא חדר שרתים של ממש: מיזוג ייעודי, אל-פסק, ארון תקשורת ולפעמים גם גנרטור. חדר שרתים תקין הוא פתרון לגיטימי לחלוטין, והנקודה כאן היא לא שהוא רע אלא שהעלות שלו נמצאת במקומות שלא מופיעים בשום חשבונית אחת.
מה חדר שרתים נותן
- שליטה פיזית מלאה, הכל אצלכם ביד
- זמן תגובה מצוין לכל מי שיושב בבניין
- אין תלות בספק חיצוני לגישה לציוד
- מתאים כשיש דרישה שהמידע לא ייצא מהמתחם
מה הוא עולה, מעבר לחומרה
- מיזוג ייעודי שרץ כל השנה, ותקלה בו בקיץ ישראלי היא אירוע
- אל-פסק שדורש החלפת סוללות מדי כמה שנים
- מקום פיזי במשרד, שיש לו שכר דירה כמו לכל חדר אחר
- מישהו שצריך לתחזק את כל זה, ולהיות זמין גם בלילה
- יתירות חשמל ותקשורת אמיתית, שכמעט אף חדר שרתים משרדי לא מחזיק
ההשוואה הכנה היא לא בין תשלום חודשי לבין אפס, אלא בין תשלום חודשי ידוע מראש לבין הסכום של חשמל, מיזוג, סוללות, שטח וזמן אדם. חדר שרתים שמתוחזק ברמה של דאטה סנטר עולה כמו דאטה סנטר, וחדר שלא מתוחזק ברמה הזאת פשוט דוחה את החשבון ליום התקלה.
שתי דרכים להעביר
מי מחזיק בחומרה
- קולוקיישן
- אתם, זה השרת שלכם
- השכרת שרת
- הספק
השרת הקיים
- קולוקיישן
- עובר פיזית לדאטה סנטר
- השכרת שרת
- נשאר אצלכם או נמכר
השקעה ראשונית
- קולוקיישן
- אין, כבר קניתם
- השכרת שרת
- אין, נכנסים לתשלום חודשי
מי מחליף דיסק שנשרף
- קולוקיישן
- אתם, או שירות במקום בתשלום
- השכרת שרת
- הספק
מתי זה מתאים
- קולוקיישן
- השרת חדש יחסית ותקין
- השכרת שרת
- השרת מתקרב לסוף החיים
גמישות לשנות משאבים
- קולוקיישן
- מוגבלת לחומרה שיש
- השכרת שרת
- אפשר לשדרג בלי לקנות
| קולוקיישן | השכרת שרת | |
|---|---|---|
| מי מחזיק בחומרה | אתם, זה השרת שלכם | הספק |
| השרת הקיים | עובר פיזית לדאטה סנטר | נשאר אצלכם או נמכר |
| השקעה ראשונית | אין, כבר קניתם | אין, נכנסים לתשלום חודשי |
| מי מחליף דיסק שנשרף | אתם, או שירות במקום בתשלום | הספק |
| מתי זה מתאים | השרת חדש יחסית ותקין | השרת מתקרב לסוף החיים |
| גמישות לשנות משאבים | מוגבלת לחומרה שיש | אפשר לשדרג בלי לקנות |
כלל אצבע פשוט: אם השרת בן שנה או שנתיים ותקין לגמרי, קולוקיישן לרוב הגיוני. אם הוא כבר בן חמש ואתם ממילא מתלבטים אם לקנות חדש, זו בדיוק הנקודה לעבור לשרת מושכר ולהפסיק לקנות ברזל.
מה בעצם משתנה ביום שאחרי המעבר?
השינוי המעשי היחיד שהמשתמשים מרגישים הוא שהגישה לשרת עוברת דרך האינטרנט במקום דרך הרשת המקומית. בפועל, כשהשרת יושב בדאטה סנטר בישראל, זה מתורגם לתוספת קטנה מאוד בזמן התגובה שברוב המקרים לא מורגשת.
מה שכן משתנה מהותית הוא מה שקורה כשמשהו נופל. חשמל שנופל בבניין כבר לא נוגע בשרת. דיסק שנשרף מטופל במקום ולא ממתין לנסיעה. וכשיש שאלה, יש למי לפנות במקום לחפש את מי שהתקין את זה לפני ארבע שנים.
איך מעבר מסודר נראה
- 1
מיפוי מה רץ על השרת
אילו שירותים, מי משתמש בהם, מה תלוי במה, ואילו ממשקים חיצוניים קיימים. זה השלב שהכי מונע הפתעות.
- 2
החלטה בין קולוקיישן להשכרה
לפי גיל השרת, מצב החומרה, והאם יש רישיונות שאפשר להעביר.
- 3
הקמת הסביבה החדשה
בלי לגעת בשרת הפעיל. מקימים, מגדירים ובודקים בצד.
- 4
העתקה ובדיקה
מעתיקים נתונים ובודקים שכל שירות עולה ועובד, כולל הממשקים והמדפסות.
- 5
חלון מעבר
סנכרון אחרון והפניית המשתמשים, בסוף שבוע או בלילה.
- 6
חפיפה
השרת הישן נשאר זמין תקופה קצרה, כך שיש תמיד דרך חזרה.
לפני שמתחילים, בדקו את זה
ארבע שאלות שכדאי לענות עליהן היום
- מה בדיוק רץ על השרת, ומי יודע להגיד את זה בלי לנחש
- איפה יושב הגיבוי פיזית, ומתי שוחזר ממנו משהו בפעם האחרונה
- כמה זמן העסק יכול לתפקד בלי המערכת הזאת
- בן כמה השרת, ומתי מסתיימת האחריות עליו
למי זה מתאים, ולמי פחות
מתאים ל
- עסקים שהשרת המרכזי שלהם יושב בארון או בחדר צדדי
- מקומות שבהם הגיבוי נמצא באותו חדר עם השרת
- ארגונים שהשרת שלהם מתקרב לסוף החיים
- עסקים עם עובדים שמתחברים מהבית או מסניפים
פחות מתאים ל
- מקומות שבהם המערכת חייבת להישאר מנותקת מהרשת
- עסקים עם חיבור אינטרנט לא יציב ובלי אפשרות לשפר אותו
- ארגונים שכבר נמצאים בדאטה סנטר ומרוצים
שאלות לשאול ספק לפני שחותמים
שאלות שכדאי לשאול ספק
- באיזה מתקן בדיוק יושב השרת, ומה יש בו מבחינת חשמל וקירור
- מי מטפל פיזית בשרת אם צריך, ובאילו שעות
- מה זמן התגובה בפועל כשפותחים תקלה דחופה
- איך נראה הגיבוי, לאן הוא נשמר וכמה זמן לוקח שחזור
- מה בדיוק כלול במחיר החודשי ומה נחשב תוספת
- מה קורה אם נרצה לצאת, ואיך מקבלים את החומרה או הנתונים בחזרה
אז מתי כדאי להעביר את השרת מהמשרד?
שרת במשרד הוא לא טעות, הוא פשוט פתרון שלא תוכנן להיות קבוע. כל עוד הכל עובד הוא נראה חינמי, והמחיר האמיתי שלו מופיע רק ביום שבו משהו נופל.
המעבר לדאטה סנטר בישראל שומר על זמני התגובה שהצוות רגיל אליהם, ומחליף את הסיכון הפיזי בתשלום חודשי ידוע מראש. אם אתם לא בטוחים אם זה מתאים לכם, ספרו לנו מה רץ על השרת וכמה משתמשים יש, ונגיד בכנות גם אם התשובה היא שכרגע אין סיבה לזוז.
שאלות נפוצות
אם השרת עובר לדאטה סנטר בישראל, ההפרש בזמן התגובה קטן מאוד ולרוב לא מורגש בעבודה שוטפת. מה שכן מורגש הוא מעבר לחוות שרתים בחו״ל, כי כל פעולה עוברת מרחק גדול יותר. זו הסיבה המרכזית שאנחנו ממליצים על מתקן בארץ לעסקים שכל המשתמשים שלהם כאן.
שתי האפשרויות קיימות. בקולוקיישן מעבירים את החומרה הקיימת פיזית לדאטה סנטר, והיא ממשיכה להיות שלכם. בהשכרת שרת מקבלים חומרה של הספק ומשלמים חודשי בלי רכישה. אם השרת שלכם חדש יחסית, העברה של הקיים לרוב משתלמת. אם הוא מתקרב לסוף החיים, זו נקודה טובה לעבור לשרת מושכר.
הוא נשאר כמו שהוא, אבל התפקיד שלו משתנה. עד היום המשתמשים ניגשו לשרת ברשת המקומית. אחרי המעבר הם ניגשים אליו דרך האינטרנט, ולכן חשוב שהחיבור במשרד יהיה יציב. בעסקים שבהם החיבור חלש או יחיד, כדאי לתכנן חיבור גיבוי כחלק מהמעבר.
התכנון והבדיקות לוקחים בדרך כלל בין שבוע לשבועיים, וההעברה עצמה מתבצעת בחלון זמן קצר בסוף שבוע או בלילה. המשתמשים מרגישים את זה כהתנתקות אחת קצרה ולא כתקופת מעבר ארוכה.
שווה לבדוק אותו לפני הכל, גם בלי קשר למעבר. השאלה הראשונה היא איפה הוא יושב פיזית. אם הוא באותו חדר עם השרת, אירוע אחד לוקח את שניהם. השאלה השנייה היא מתי שוחזר ממנו משהו בפעם האחרונה. גיבוי שלא נבדק הוא הנחה, לא ביטחון.
שרת במשרד נראה חינמי כי כבר שילמתם עליו, אבל יש לו עלויות שלא רואים: חשמל, מיזוג, החלפת דיסקים, אחריות, וזמן שלכם או של איש המחשוב בכל תקלה. מול זה עומד תשלום חודשי ידוע מראש. ההשוואה הנכונה היא לא מול אפס, אלא מול העלות האמיתית של להחזיק שרת בעצמכם.