מי בעצם מרשה את השרת
זו הנקודה שממנה נובע כל השאר, והיא לא אינטואיטיבית. כשאתם קונים שרת, אתם קונים גם רישיון. כשאתם שוכרים שרת מספק, הרישיון מגיע כמעט תמיד מהספק, במסלול רישוי שמיועד לספקי שירות ולא ללקוחות קצה.
המשמעות המעשית: רישיון שקניתם בעצמכם בדרך כלל לא יעבור לשרת מושכר. לא בגלל מגבלה טכנית, אלא בגלל תנאי הרישיון. רישיון קמעונאי או כזה שהגיע יחד עם חומרה לא נועד להרצה על תשתית של ספק.
קיימת דרך להביא רישיונות קיימים לתשתית של ספק, והיא דורשת הסכם רישוי ארגוני עם כיסוי תמיכה בתוקף, ולעיתים גם חומרה ייעודית ולא משותפת. אם יש לכם רישיונות שהשקעתם בהם, זו שאלה ששווה לשאול לפני שמניחים לכאן או לכאן. מה שלא כדאי הוא להניח שזה יעבוד ולגלות אחרת אחרי המעבר.
מה נכלל, ומה רק נראה שנכלל
"רישיון Windows כלול" היא אמירה נכונה שלא מספרת את כל הסיפור. היא מתייחסת למערכת ההפעלה. מה שרץ עליה מתומחר בנפרד.
| הרכיב | בדרך כלל | מה זה אומר |
|---|---|---|
| מערכת ההפעלה Windows Server | כלול | זה מה שמייקר שרת Windows מול Linux |
| שני חיבורי ניהול מרוחקים | כלול | מיועדים לניהול השרת, לא לעבודה שוטפת |
| גישה מרוחקת למשתמשים נוספים | בתשלום נפרד | נדרש כבר מהמשתמש השלישי |
| SQL Server | בתשלום נפרד | מוצר נפרד, לעיתים יקר מהמערכת עצמה |
| רישיונות גישה למשתמשים | תלוי בתרחיש | שווה לברר מראש ולא בדיעבד |
| Microsoft 365 / Office | לא קשור | רישוי נפרד לחלוטין, לא חלק מהשרת |
השורה השלישית. Windows Server מאפשר שני חיבורים מרוחקים לניהול. הם לא נועדו לכך שעובדים יעבדו על השרת. ברגע שהמשתמש השלישי מנסה להיכנס, מגלים שצריך רישוי גישה נפרד. זה קורה בדרך כלל בשבוע הראשון, ואפשר למנוע את זה בשאלה אחת מראש. פירוט מלא של שני סוגי הרישיונות ושל ההבדל בעלות נמצא במדריך על VDI מול שרת טרמינל.
מהדורות ורישוי לפי ליבות
- Standard
- המהדורה הרגילה. מתירה מספר מצומצם של מופעים וירטואליים על אותה חומרה. לשרת בודד או שניים היא כמעט תמיד המתאימה.
- Datacenter
- מסירה את המגבלה על כמות המופעים. מתחילה להשתלם כשמריצים הרבה מכונות על אותו ברזל, ולכן זה בדרך כלל שיקול של הספק, אלא אם אתם מקימים וירטואליזציה משלכם על שרת ייעודי.
- רישוי לפי ליבות
- העלות נגזרת ממספר ליבות המעבד, עם רצפת מינימום שגובים עליה גם בשרת קטן. לכן שרת עם מעט ליבות אינו בהכרח זול יותר ברישוי.
- רישיון גישה
- רישיון נפרד לכל משתמש או מכשיר שמתחבר לשרת. נדרש מעבר לשני חיבורי הניהול, ומתומחר בנפרד ממערכת ההפעלה.
כשמשדרגים לשרת עם יותר ליבות, עלות הרישוי גדלה יחד איתן, ולפעמים יותר מעלות החומרה. אם אתם שוקלים שדרוג, שווה לבקש את שתי ההצעות זו לצד זו: חומרה ורישוי בנפרד. לא פעם מתברר שהשדרוג הנכון הוא אחר ממה שנראה בהתחלה.
ארבע שורות שהופכות הצעה לניתנת להשוואה
- 1
מהדורה וגרסה
איזו מהדורה של Windows Server, ומאיזו שנה. שתי הצעות עם מהדורות שונות אינן אותו מוצר.
- 2
על כמה ליבות מורשה
הרישוי נגזר מהן, ולכן זה המספר שקובע את הסעיף הזה בחשבון.
- 3
כמה משתמשים יכולים להתחבר מרחוק
ומה קורה מעבר לזה. זו השורה שהכי הרבה פעמים חסרה, והיא זו שמפתיעה.
- 4
האם מסד נתונים כלול
אם המערכת שלכם דורשת SQL Server, זה סעיף נפרד ולעיתים גדול. הוא חייב להופיע במפורש.
שאלות שכדאי לשאול ספק
- באיזה מסלול אתם מרשים את שרתי ה-Windows שלכם?
- מה בדיוק כלול במחיר החודשי, ומה נוסף עליו?
- כמה משתמשים יכולים לעבוד על השרת מרחוק בו זמנית?
- אם יש לנו רישיונות קיימים, אפשר להשתמש בהם כאן?
- מה קורה לרישוי כשאנחנו משדרגים לשרת עם יותר ליבות?
- אם נסיים את השירות, מה קורה לרישיון?
- האם SQL Server כלול, ואם כן באיזו מהדורה?
סימנים שכדאי לשים לב אליהם
- מחיר נמוך במיוחד לשרת Windows. רישוי עולה כסף, ומחיר שלא משקף אותו שווה בירור.
- הצעה שכתוב בה "שרת Windows" בלי מהדורה, בלי ליבות ובלי משתמשים.
- ספק שמתקשה לומר באיזה מסלול הוא מרשה. זו שאלה פשוטה עם תשובה פשוטה.
- הבטחה שאפשר להביא כל רישיון קיים בלי לברר תנאים. בדרך כלל זה לא כך.
השורה התחתונה
שרת Windows יקר משרת Linux, וזה מוצדק: יש שם רישוי אמיתי. מה שלא מוצדק הוא הצעה שלא אומרת מה בתוכו. ברוב המקרים הרישיון מגיע מהספק ולא מכם, מערכת ההפעלה כלולה, וגישה מרוחקת למשתמשים ומסד נתונים אינם.
אם התוכנה שלכם רצה על Linux, אין סיבה לשלם על כל זה, וההשוואה בין השתיים מפורטת במדריך Linux VPS מול Windows VPS. ואם היא דורשת Windows, בקשו את ארבע השורות. הן ההבדל בין הצעה שאפשר להשוות אליה לבין מספר.
שאלות נפוצות
מקורות ובדיקה אחרונה
התאריכים והתנאים במדריך הזה נקבעים על ידי היצרן ויכולים להשתנות. אלה המקורות הראשוניים, כדי שתוכלו לאמת מול המקור ולא מולנו.
נבדק לאחרונה: