שרת לחשבשבת, מה הוא צריך ואיפה נכון להעמיד אותו

מה שרת חשבשבת באמת צריך, לפי היצרנית

חשבשבת ERP היא מערכת Client-Server: התוכנה יושבת על שרת Windows מול בסיס נתונים MS SQL, והתחנות מתחברות אליו. זה אומר שהשרת לא מוגדר לפי כמות תעבורה אלא לפי כמה משתמשים עובדים עליו במקביל וכמה גדול בסיס הנתונים.

אלה המספרים שהיצרנית מפרסמת בדרישות החומרה והתוכנה לעבודה ברשת. בתצורה המומלצת הרף עולה ל-32-64GB זיכרון, שני מעבדים ו-400GB דיסק בעדיפות ל-SSD או SAS. היצרנית מדגישה שכמות הזיכרון היא פונקציה של מספר התחנות הפעילות בפועל ושל גודל בסיס הנתונים, ולכן צריך להתייחס לזה כרף התחלה ולא כמפרט סופי.

נקודה נוספת שהיצרנית מציינת: מעל 25 תחנות ברשת, כדאי להיוועץ באנשי תשתיות. זה סימן טוב לכך שמעבר לגודל מסוים ההקמה כבר לא נעשית לפי טבלה, אלא לפי אפיון.

מלכודת שרת הטרמינל, מה שמפיל מעברים לענן

זו הנקודה שהכי הרבה עסקים מפספסים, והיא כתובה במפורש בדרישות של היצרנית. כל עוד השרת יושב במשרד, התחנות נמצאות איתו באותה רשת מקומית. הדואר, האופיס והדפדפן רצים על המחשב של כל עובד, והשרת מטפל רק בחשבשבת ובבסיס הנתונים.

ברגע שהשרת עובר לחוות שרתים, התמונה משתנה: התחנות מתחברות דרך RDP אל שרת טרמינל. עכשיו כל מה שרץ קודם מקומית עובר לרוץ על השרת, לכל משתמש בנפרד. היצרנית כותבת שבמצב הזה יש להגדיל משמעותית את המשאבים בשרת הטרמינל, בעיקר את הזיכרון, ומפרטת בדיוק מה נכנס לשם.

לחיבור עצמו היצרנית ממליצה על חיבור אינטרנט עסקי מהיר, ומזכירה את IPVPN כדוגמה לחיבור שהוא גם מהיר וגם מאובטח.

שלוש האפשרויות, וההבדל האמיתי ביניהן

לחשבשבת יש שירות ענן משלה, H-CLOUD, שמריץ את המערכת בחוות שרתים עם גיבוי אוטומטי וגישה מרחוק. זו אפשרות לגיטימית לגמרי, והיא מתאימה במיוחד למי שרוצה כתובת אחת לכל הסיפור ולא מפעיל הרבה יישומים נוספים לצד המערכת.

ההבדל המעשי מתחיל כשעל אותו שרת רצים גם דברים אחרים: ממשקים לבנקים או לספקים, תוכנת שכר, שרת קבצים, תוכנה ייעודית לענף שלכם. ככל שיש יותר כאלה, גדל הצורך בשרת שאתם שולטים בתצורה שלו במלואה.

השרת בארון במשרד, מה באמת מסוכן

שווה לציין שהיצרנית ממליצה על אל-פסק בשרת כדי למנוע אובדן נתונים ונזקים בהפסקת חשמל. זו המלצה שנכונה בדיוק כי הסיכון אמיתי, ובדאטה סנטר היא כבר חלק מהתשתית.

גיבוי, והטעות שמייצרת עותק שאי אפשר לשחזר

היצרנית קובעת שביצוע גיבוי הנתונים הוא באחריות המשתמש ואנשי המחשוב של העסק, וממליצה על גיבוי לענן או לדיסק חיצוני. אבל ההערה החשובה באמת היא אחרת: מומלצת תוכנה בעלת יכולת גיבוי של קבצי SQL פתוחים.

הסיבה פשוטה. כל עוד SQL Server רץ, קבצי בסיס הנתונים פתוחים. תוכנת גיבוי שפשוט מעתיקה אותם באמצע העבודה עלולה לתפוס אותם במצב לא עקבי, וכשתנסו לשחזר תגלו שהעותק לא שמיש. זה נראה כמו גיבוי תקין ברשימת המשימות, עד לרגע שבו הוא באמת נחוץ.

איך מתרגמים את הדרישות לשרת בפועל

הרף שהיצרנית מפרסמת הוא נקודת התחלה, ומעליו התכנון נגזר משלושה נתונים שאתם יודעים ואנחנו לא: כמה משתמשים עובדים במקביל, מה גודל בסיס הנתונים היום וכמה הוא גדל בשנה, ואילו יישומים נוספים רצים על אותו שרת.

1. 1

   סופרים משתמשים מקבילים, לא רישיונות

   המספר שקובע הוא כמה אנשים פתוחים במערכת באותו רגע בשעת עומס, ולא כמה משתמשים מוגדרים.

2. 2

   מודדים את בסיס הנתונים ואת קצב הגידול

   הגודל היום מול הגודל לפני שנה נותן את קצב הגידול, וממנו נגזר הדיסק שצריך להזמין מראש.

3. 3

   מרכיבים את רשימת היישומים הנוספים

   ממשקים, תוכנת שכר, שרת קבצים או תוכנה ענפית. כל אחד מהם צורך זיכרון ומעבד מאותו שרת.

4. 4

   מפרידים את שרת הטרמינל

   אם המשתמשים יתחברו מרחוק, זה שרת נוסף עם חישוב זיכרון משלו לפי מספר המשתמשים המקבילים.

5. 5

   מוסיפים מרווח לצמיחה ולעומסי סוף תקופה

   סגירת חודש, סוף שנה וספירת מלאי הם הרגעים שבהם המערכת עובדת הכי קשה. התכנון צריך לכסות אותם.

איך מעבירים שרת חשבשבת בלי להשבית את העסק

1. 1

   מתאמים מראש עם מי שמלווה אתכם בחשבשבת

   ההעברה נוגעת גם לתוכנה וגם לתשתית. עדיף שכולם יידעו על החלון מראש ולא ביום ההעברה.

2. 2

   מקימים את השרת החדש במקביל

   Windows Server ו-SQL בגרסאות הנדרשות, עם ה-Collation הנכון ופורט 1433 פתוח לתחנות.

3. 3

   מעתיקים עותק ראשון ובודקים אותו

   מעלים את המערכת בסביבה החדשה ובודקים דוחות, מסמכים והדפסות מול המצב הקיים.

4. 4

   בוחרים חלון שקט לסנכרון האחרון

   לרוב סוף שבוע או לילה. לא באמצע סגירת חודש ולא בסוף שנה.

5. 5

   מעבירים את המשתמשים ומשאירים דרך חזרה

   השרת הישן נשאר זמין עד שמוודאים שהכול תקין, כדי שתמיד תהיה אפשרות לחזור אחורה.

למי המעבר מתאים, ולמי פחות

שאלות לשאול לפני שבוחרים ספק

שורה תחתונה

חשבשבת היא המערכת שדרכה העסק מוציא חשבוניות, משלם לספקים ורואה כמה כסף יש. השרת שמתחתיה הוא לא עוד שרת, ולכן השאלה איפה הוא יושב היא שאלה של המשכיות עסקית.

הדרישות של היצרנית נותנות רף ברור, ושתי הנקודות שהכי כדאי לשים לב אליהן הן שרת הטרמינל, שצריך תכנון ותקציב משלו, וגיבוי שיודע לטפל בקבצי SQL פתוחים. מי שסוגר את שתיהן מראש עובר חלק, ומי שלא מגלה אותן בדיוק ברגע הכי פחות נוח.

אם השרת הנוכחי מתקרב לסוף הדרך, או שאתם רוצים לדעת מה תצורה נכונה נראית אצלכם, ספרו לנו כמה משתמשים עובדים במקביל ומה גודל בסיס הנתונים.

שתי הנקודות שהוזכרו למעלה מתורגמות לשני דברים קונקרטיים: מכונה שמספיקה גם כשכולם מחוברים בבת אחת, כלומר שרת ייעודי במקום לחלוק משאבים, ו־גיבוי שיודע לטפל בקבצי מסד נתונים פתוחים. גיבוי שמעתיק קובץ SQL בזמן שחשבשבת כותבת אליו מייצר עותק שנראה תקין ואינו ניתן לשחזור.