ארבע השאלות שמכריעות
רוב הדיונים על מיקום שרת נתקעים על המחיר או על המהירות. בפועל ארבע שאלות, לפי הסדר הזה, מכריעות את ההחלטה, ושתיים מהן אין להן קשר למפרט הטכני בכלל.
איפה הגולשים והעובדים
- שרת בישראל
- מתאים כשרובם בישראל
- שרת בחו״ל
- מתאים כשרובם מחוץ לישראל
איזה מידע נשמר
- שרת בישראל
- המידע נשאר בתוך המדינה
- שרת בחו״ל
- דורש בדיקה אם יש מידע אישי של לקוחות ישראלים
מי עונה כשיש תקלה
- שרת בישראל
- עברית, אותו אזור זמן, טלפון או ווטסאפ
- שרת בחו״ל
- לרוב אנגלית ומערכת פניות, אזור זמן אחר
חיוב
- שרת בישראל
- שקלים
- שרת בחו״ל
- מטבע זר, עמלות המרה ותנודת שער
| השאלה | שרת בישראל | שרת בחו״ל |
|---|---|---|
| איפה הגולשים והעובדים | מתאים כשרובם בישראל | מתאים כשרובם מחוץ לישראל |
| איזה מידע נשמר | המידע נשאר בתוך המדינה | דורש בדיקה אם יש מידע אישי של לקוחות ישראלים |
| מי עונה כשיש תקלה | עברית, אותו אזור זמן, טלפון או ווטסאפ | לרוב אנגלית ומערכת פניות, אזור זמן אחר |
| חיוב | שקלים | מטבע זר, עמלות המרה ותנודת שער |
אם ארבעתן מצביעות לאותו כיוון, ההחלטה קלה. אם הן נחלקות, הדבר שכדאי לבדוק קודם הוא המידע שנשמר, כי הוא היחיד שאי אפשר לתקן אחרי מעשה בלי עלות.
האם המרחק באמת משפיע על המהירות?
כן, אבל לא באותה מידה בכל מקרה. כל בקשה שהגולש שולח עוברת פיזית דרך הרשת אל השרת וחוזרת, ולמרחק יש מחיר שאי אפשר לדחוס. דף שטוען עשרות קבצים קטנים, או מערכת שמחליפה הודעות עם השרת בכל לחיצה, מרגישה את זה יותר מאתר שהוא בעיקר תוכן סטטי.
רשת הפצת תוכן (CDN) מקצרת את הפער בתמונות ובקבצים סטטיים, כי היא משרתת אותם מקרוב. אבל בקשה שמגיעה אל מסד הנתונים או אל האפליקציה עצמה עדיין צריכה להגיע אל השרת, ושם המיקום קובע.
פרטיות והעברת מידע אל מחוץ לישראל
כשהשרת מחזיק מידע אישי של לקוחות, למשל פרטי קשר, הזמנות, או רשומות, החוק בישראל מסדיר גם את ההעברה של מידע כזה אל מחוץ למדינה. הדרישות תלויות בסוג המידע ובמדינת היעד, ולכן אין תשובה אחת שמתאימה לכולם.
מה שכן אפשר לומר הוא שאחסון בתוך ישראל מקצר את הדיון: אין שאלה של העברה, ואפשר להתמקד בשאר החובות, כמו אבטחה והגבלת גישה. אצל ספק זר צריך לברר איפה בדיוק השרת פיזית, ומה כתוב בהסכם לגבי מקום האחסון.
תמיכה: ההבדל שמרגישים הכי מהר
רוב מי שעובר מספק זר לספק מקומי מציין שני דברים: שיחה בעברית עם מי שמבין מה רץ אצלו, ותשובה בשעות העבודה שלו. כשהשרת נופל באמצע יום עבודה, ההבדל בין שיחה לבין פנייה במערכת באנגלית עם זמן תגובה לא ידוע הוא ההבדל שמרגישים.
זה נכון במיוחד בשרתים שהעסק תלוי בהם. בקולוקיישן או בשרת ייעודי יש גם צורך בידיים פיזיות בדאטה סנטר, למשל החלפת רכיב או הכנסת דיסק, ושם קרבה גיאוגרפית היא יתרון ממשי. הרחבה על כך במדריך Remote Hands ויחידת U.
עלות אמיתית, לא רק מחיר חבילה
מחיר החבילה בחו״ל נראה לפעמים נמוך יותר, וההשוואה הנכונה כוללת את מה שמסביב: עמלות המרה ותנודת שער כשחיוב במטבע זר, ושעות עבודה של העובדים שלכם שמטפלים בתקלות באנגלית ובאזור זמן אחר. בנוסף, ברישוי של תוכנות כמו Windows Server, ההבדלים בין ספקים משפיעים על העלות הכוללת, כמוסבר במדריך רישוי Windows Server בשרת מושכר.
להשוואת מחירים של שרתים וירטואליים בישראל, ראו את עמוד שרתי VPS, ולמדריך עלויות מורחב כמה עולה שרת.
מתי דווקא חו״ל
יש מקרים שבהם שרת בחו״ל הוא הבחירה הנכונה, וכדאי להגיד את זה בפה מלא. חנות שמוכרת בעיקר לאירופה או לארצות הברית, אפליקציה עם משתמשים בכמה יבשות, או שירות שנדרשת לו נוכחות באזורים גיאוגרפיים שונים, ירוויחו משרת קרוב לקהל שלהם.
סימנים ששרת בישראל מתאים לכם
- רוב הלקוחות, הגולשים או העובדים שלכם בישראל
- השרת מחזיק מידע אישי של לקוחות ישראלים
- אתם עובדים עם מערכת שמשתמשים בה כל היום, כמו ERP או הנהלת חשבונות
- חשוב לכם לדבר בעברית ובשעות העבודה שלכם כשיש תקלה
- אתם רוצים חיוב בשקלים ובלי עמלות המרה
אם אחד או שניים מהסימנים האלה נכונים אצלכם, כדאי לבדוק. אם כולם נכונים, שרת בישראל הוא בדרך כלל הבחירה הפשוטה. להשוואה בין סוגי שרתים, ראו VPS מול שרת ייעודי.
שאלות נפוצות
לגולשים שנמצאים בישראל, בדרך כלל כן. ככל שהמרחק הפיזי בין הגולש לשרת גדול יותר, כל בקשה עוברת דרך ארוכה יותר ולוקחת יותר זמן, וזה בולט במיוחד באתרים שטוענים הרבה בקשות קטנות, ובמערכות אינטראקטיביות כמו ERP או הנהלת חשבונות בענן. רשת הפצת תוכן (CDN) מקצרת את הפער בקבצים סטטיים, אבל לא בבקשות שמגיעות ישר לשרת עצמו.
בדרך כלל כן, בכפוף לתנאים. החוק בישראל מסדיר העברת מידע אל מחוץ לישראל, ויש הבדלים לפי סוג המידע ולפי המדינה שאליה הוא מועבר. לכן, כשהשרת מחזיק מידע אישי של לקוחות, כדאי להתייעץ עם יועץ משפטי או אחראי פרטיות לפני שבוחרים. זה לא ייעוץ משפטי, וההמלצה היא לבדוק לפי המקרה שלכם.
הוא מפשט אותן, אבל לא מבטל אותן. כשהמידע נשאר בתוך המדינה אין שאלה של העברה לחו״ל, אבל עדיין חלות חובות כמו אבטחת מידע, הגבלת גישה, וניהול מאגר המידע. הספק שמארח אחראי על התשתית, ואתם אחראים על מה שרץ עליה.
כשרוב הקהל נמצא בחו״ל, למשל חנות שמוכרת לאירופה או לארצות הברית, או כשצריך נוכחות באזורים גיאוגרפיים שונים. במקרים כאלה שרת קרוב ללקוחות בחו״ל נותן חוויה טובה יותר, ואפשר לשלב: שרת בישראל למערכות הפנימיות, ונוכחות בחו״ל לצד הפונה לגולשים.
כן, ובדרך כלל זה ההבדל שמרגישים הכי מהר. ספק ישראלי עונה בעברית, באותו אזור זמן ובשעות העבודה שלכם, ואפשר לדבר עם אדם בטלפון או בווטסאפ. ספקים גדולים בחו״ל מסתמכים לרוב על מערכת פניות, באנגלית, באזור זמן אחר, ובשעות שבהן אצלכם כבר ערב.
מחיר החבילה בחו״ל נמוך לפעמים, אבל כדאי להשוות עלות כוללת: חיוב במטבע זר מוסיף עמלות המרה ותנודת שער, ותמיכה שאינה בעברית עולה בזמן של העובדים. בשרת ייעודי או בקולוקיישן, גם העלות של הובלת ציוד וטיפול פיזי בו משנה את התמונה.
בדאטה סנטרים בישראל: נתניה, פתח תקווה, טירת כרמל וכפר סבא. התמיכה בעברית, וחיוב בשקלים.