שרת למרפאה, כשהמטופל כבר בחדר

לפי חוק הגנת הפרטיות, לא באופן כללי. העברה של מידע אישי לחו״ל מותרת בתנאים שקבועים בתקנות משנת 2001. במידע רפואי יש גם הנחיות של משרד הבריאות, ואת אלה בודקים מול מי שמייעץ למרפאה. כשהשרת בישראל, הבדיקה הזו מתקצרת מאוד.

התיקון הגדיר מידע על מצב בריאותו של אדם, מידע גנטי ומזהים ביומטריים כמידע בעל רגישות מיוחדת, והרחיב את סמכויות האכיפה, כולל עיצומים כספיים. למרפאה זה אומר שהמאגר שלה נמצא בתקנות אבטחת המידע, עם חובות של הרשאות, תיעוד גישה, גיבוי וטיפול באירוע.

שווה לבדוק מה היצרן מגבה, כמה זמן הוא שומר, ואיך מקבלים את המידע בחזרה אם עוזבים. בדרך כלל נשארים מחוץ לתוכנה קבצים שלא מגובים שם: צילומים, סריקות, מסמכים ודואר. אותם צריך לגבות בנפרד.

תלוי בסוג ההדמיה ובקצב. הדרך הנכונה היא למדוד: כמה גדלה תיקיית ההדמיה בחודשים האחרונים, ולהכפיל בתקופת התכנון, עם מרווח. אותו חישוב קובע גם כמה מקום הגיבוי צריך.

כן. מקימים את השרת החדש במקביל, בודקים שהתוכנה עולה עם עותק של הנתונים, ומעבירים את הנתונים העדכניים ביום או בשעות שבהם המרפאה סגורה. את החלון מתאמים גם עם ספק התוכנה.